מושגים במחשבת ישראל

במסגרת המעבר של תרבות אירופה מימי הביניים לעת החדשה, התרחשו מספר תהליכים שהשפיעו במידה ניכרת על אופי הדת היהודית. בין היתר, ניתן להצביע על החשיפה של היהודים לרעיונות ההשכלה והנאורות, על הקשרים הכלכליים והחברתיים שנוצרו לראשונה בין יהודים לנוכרים, ועל שוויון הזכויות הפוליטי שניתן ליהודים לראשונה במדינות רבות במערב ומרכז אירופה, כגורמים שהובילו יהודים רבים לתהות מחדש על אופי היהדות. יהודים רבים הגיעו למסקנה כי היהדות המסורתית איננה רלוונטית לעידן המודרני, וכי יש לעדכן את המצוות, את התפילות ואת ההלכות, כך שיתאימו למציאות החדשה. התנועה הרפורמית, תחת הנהגתו של אברהם גייגר, טענה כי יש להפריד בין העיקר הפנימי של היהדות, לבין סממניה החיצוניים הטפלים והפרימיטיביים – את העיקר יש לשמר (לדוגמה – האמונה באל אחד), ואת הטפל יש לעדכן או לזנוח (לדוגמה – החובה להניח תפילין). בהתאם לרוח הנאורות שממנה הושפעה, התנועה הרפורמית שמה דגש מיוחד על המצוות המוסריות.