מוסר אובייקטיבי וסובייקטיבי
במקרים מסוימים, נדרש בעל דילמה להעדיף ערך חשוב על פני ערך אחר. פעולה זו מכונה "הכרעה", ורצוי שתהיה מבוססת על שיקול דעת ומחשבה, ולא תיעשה באופן שרירותי. אף על פי כן, קיים ויכוח עקרוני לגבי אופי השיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר אנו מכריעים בדילמה מוסרית, בין מי שטוען שהמוסר צריך להיות אובייקטיבי, לבין הטוענים שהמוסר הוא סובייקטיבי. המוסר האובייקטיבי הוא הטענה ששיקול דעת מוסרי אשר מוביל בסופו של דבר להכרעה בדילמה, צריך להיות אחיד, על פי עקרונות של צדק מוחלט, המחייבים את בני האדם לפעול בצורה מסוימת, תוך התעלמות משיקולים רגשיים לטובת אותו "צדק מוחלט". מנגד, גישת המוסר הסובייקטיבי מחזיקה בדעה שלא ניתן לדרוש מהאדם לנתק את שיקול הדעת שמוביל לבחירה בדרך פעולה מסוימת מהרגש, שכן הרגש הוא מרכיב משמעותי ביותר בקיום האנושי. בדילמת "מים לשניים", טען אחד העם שלא יעלה על הדעת לגרום למותם של שניים במקרה שבו ניתן להציל אחד מהם. לצורך כך, דורש אחד העם "להתגבר" על רגש הרחמים, ולהעדיף את "הצדק המוחלט", למרות הכאב שעשוי להגרם כתוצאה מכך. מערכת המשפט אמורה לפעול בצורה דומה, משום שחוקיה חלים על כולם ומחייבים את כולם באופן דומה, ולא יעלה על הדעת שהשופטים יכריעו שלא להעניש את הפושע, משיקולים רגשיים.
אל מול אחד העם, שמחזיק כאמור בגישה של מוסר אובייקטיבי, ניתן לראות ביצחק דמיאל דוגמה למי שמבטא עמדה סובייקטיבית. לתפיסתו, לא יעלה על הדעת שאדם יגרום למות חברו, בעיקר משיקולים סובייקטיביים הקשורים לרגש ומצפון - כיצד נוכל לדרוש מאדם לחיות עם ייסורי המצפון המלווים את הידיעה שגרם למות חברו. דמיאל אף קובע שהרגש הוא הדבר שהופך את האדם לאנושי, ולכן דווקא במקרים של דילמה מוסרית, יש לפנות אל הרגש ולקחת אותו בחשבון במסגרת ההכרעה.