מושגים במחשבת ישראל

המשנה היא הקובץ הבסיסי של התורה שבעל פה, המורכבת מעיקרי הדיונים ההלכתיים של התנאים, שחיו בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. המילה משנה נגזרת מן השורש שנ"ה, מלשון שינון וחזרה, ובתחילה הועברה המשנה מדור לדור על ידי שינון בעל פה, עד שערך אותה ר' יהודה הנשיא והעלה אותה על הכתב בתחילת המאה ה-3 לספירה. המשנה כתובה עברית, לשונה פשוטה ותמציתית, והיא מסודרת בששה סדרים המחולקים למסכתות ולפרקים, העוסקים בכלל תחומי החיים. בדומה למשנה, גם הברייתא, מלשון המילה "בר" (בארמית=חוץ), מכילה את דברי התנאים המתייחסים להלכה היהודית בכלל התחומים. אך הברייתות הן דברי התנאים שלא נכללו בחיבור שערך ר' יהודה הנשיא ונותרו מחוץ לששת סדרי המשנה, והן נשתמרו בקבצים אחרים. הברייתות בדרך כלל מפרשות ומרחיבות את דברי המשנה, ולעיתים אף מוסיפות עליהן.