זהות (אוניברסאלית ופרטיקולארית)
זהות – הזהות שלי היא התשובה לשאלה "מי אני?", שבדרך מורכבת ממאפיינים ייחודיים המיוחדים אך ורק לי, ביחד עם מאפיינים שמשותפים לי ולאחרים, אשר הופכים אותי לחלק מקבוצה. ניגוד זה מרומז במתח שבין שתי מילים המצויות במילה "זהות" – "זה", שרומז על הייחודיות שלי לעומת כל האחרים, ו"זהה", שמצביע על השייכות שלי לקבוצות שאליהן שייכים גם אנשים אחרים. ניתן לומר כי הזהות האישית שלנו מורכבת מהשתייכותנו למעגלי שייכות שונים ומגוונים, בין היתר: לאום, מקום מגורים, משפחה, השקפות עולם, ועוד. אמנם המעגלים הללו מכילים ביחד איתנו גם אנשים אחרים, אך הרכב המעגלים ואופן ההשתייכות לכל מעגל ומעגל הוא ייחודי רק לנו. התפיסה הפרטיקולארית רואה בגורם המייחד את הקבוצה המצומצמת (למשל: העם היהודי) ערך חשוב ביותר, ומדגישה את ההבדלים שבין קבוצות שונות (בין עמים, מדינות, דתות, ערים וכו'). התפיסה האוניברסאלית, לעומת זאת, מדגישה את מה שמשותף לכלל בני האדם וממעיטה בחשיבותם של מאפיינים קבוצתיים. בסיפור מגדל בבל ניתן למצוא התנגשות בין שתי תפיסות העולם הללו. בני האדם בסיפור מבטאים עמדה אוניברסאלית בכך שהם עושים כל שביכולתם בכדי להשאר מאוחדים. אלוהים, לעומתם, יוצר מאפיינים פרטיקולאריים במטרה לחלק את בני האדם לקבוצות שונות. בפירוש שהוא מציע לסיפור, ישעיהו ליבוביץ' רואה בדגם האוניברסאלי שעבוד של הפרט והרס של התרבות האנושית, ולכן הוא מעדיף את הדגם הפרטיקולארי, למרות המלחמות והמאבקים שעשויים להתעורר בין הקבוצות השונות.